<h1>תשובות בעלי התוספות סימן ל' — תשובת ריצב"א</h1>
<h2>דף מו:</h2>
תשובה לה"ר יוסף ב"ר שלמה. ואשר שאלת על ראובן שתבע את שמעון מאה דינרין שמסר אותו למלכות. והשיב שמעון אין לך בידי, מעולם לא מסרתיך ולא דברתי כנגדך למלכות. וחייבוהו ב"ד שבועת היסת כתקנ' דרב נחמן. וראייתם ממה שפי' הקונטרס ביש נוחלין [ב"ב קכ"ז ע"ב] בההיא דשלח ליה ר' אבא לר' יוסף בר חמא, עבדי גנבת והלה אומר לא גנבתי, מה טיבו אצלך, אתה מכרתו לי, אתה נתתו לי במתנה, רצונך השבע וטול. ונשבע ונוטל ואינו יכול לחזור בו. ומאי דנקט עבדי גנבת רבותא נקט דלא מיבעיא בשאר מטלטלין שהנתבע חייב שבועה כדי שלא ישלם, והפכה אשכנגדו דלא מצי למיהדר ולמימר אשבע אני ואפטר, אלא אפילו עבדים דלא שייכא בהו שבועה [כלל, אפילו הכי כיון שהשביעו לא מצי למיהדר. ואי קשיא על פי' למימר דאין כאן שבועה] על הנתבע כיון דטוען גנבת, דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן, כי ההיא דכל הנשבעים [שבועות מ"ו ע"ב] דזה אומר גנובים וזה אומר שאולים, מאי קשיא לך דשבועת היסת מניין לך להפקיע מטעם זה. דנהי דאין לומר גנובים להוציאם בולא כלום כמו בטענת שאולים. מ"מ שבועת היסת מיהו איכא, מטעם דחזקה דאין אדם תובע לדין אא"כ יש לו דין עליו. ואפילו אם הוא כדבריו דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזיקינן, ושבועת היסת נמי ליכא. מ"מ לאו כולהו בחדא מחיתא מחיתינהו. ואי ממעשה לא חשיד איניש מדיבורא מיהו אפשר דחשיד. ואפילו מעשה נמי אין לדמות כל עינייני איסורין להדדי, ואין לך אלא מה שאתה מוצא, גניבה ולא שאר הפסד. דמה לי מוסר מה לי גוזל. ולשונך שכתבת דאין לשום אדם להחזיק חבירו בעבירות אם לא הוחזק באותה עבירה בעדים, לא הבנתי. דאם בכל העבירות אתה בא לומר כן, לא שנא גנובין ולא שנא גזולין, א"כ כשיאמר שאולין לא יהא נאמן דהא מחזקי ליה כגזלן במה שאמר לקוחין, אם לא תחלק בין בא בידו בתורת שאול לבא בידו בתורת גזול. מיהו אין נראה לחלק בכל זה, אלא בכל דבר יש שבועת היסת, ואפילו בקרקע. כמו שפי' רב היי גאון מדרבנן, כמו שפי' במקום אחר בתוספות ב"ב פ' חזקת הבתים [ב"ב ל"ג ע"א]. ולכאורה סתם קרקע דעל ידי גזל ולא חילק הגאון, יצחק ב"ר אברהם תנב"ע (יצחק בר משה תנב"ה).
